משמורת ילדים
משמורת ילדים וזמני שהות ("הסדרי ראיה")
זמני שהות (לשעבר “הסדרי ראיה”) הילדים אצל ההורים לאחר הפרידה הם מן הנושאים הרגישים, הטעונים והמורכבים שבניהול תיקי גירושין.
קיימים שני ערוצים להשגת הסדרים אלה:
זמני שהות בהסכמה – הלוואי וכל ההורים היו בוחרים בערוץ הזה שמביא להסדר זמני השהות בצורה המתחשבת, המכבדת, השפויה, ההגיונית ובעיקר זו הרואה את טובת הילדים.
זמני שהות שלא בהסכמה – הערוץ בו המתגרשים אינם מסוגלים להגיע להסכם מסיבות שונות: הפעלת לחץ בגלל מחלוקות כספיות ("אני אקח לך את הילדים אלא אם תוותרי...") וממניעים טעוני רגשות כמו נקמה או קנאה ("רצית אשה אחרת? תלך אליה אבל בלי הילדים").
במקרים אלה המחלוקת מונחת לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, ופתרונה כרוך בתהליך ארוך, מורכב, יקר, כואב ובעיקר פוגעני נפשית ורגשית בילדים.
זה גם המקום להציג את המשקפת דרכה רואה ובוחן בית המשפט את משמורת הילדים וזמני השהות: לנגד עיניו עומדת אך ורק טובת הילדים.
מכאן גם יכול בית המשפט להוביל להסדר שנמצא בניגוד גמור לתפיסתו של מי מהצדדים.
כך למשל, התפיסה הרווחת שהאם היא זו שתקבל את משמורת הילדים עד גיל 6 אינה חד משמעית ובית המשפט יכול להפכה על פיה.
משמורת משותפת
חוק האפוטרופסות קובע ששני ההורים הם בעלי האחריות הטבעיים על הילדים ולשניהם החובה והזכות לדאוג לילדיהם בכל מובן ואופן
ובמילים אחרות – ילדים צריכים את שני ההורים שיעניקו להם ביטחון, יציבות, רוגע נפשי.
לכן, גם ובעיקר כשההורים גרושים, עדיין עליהם לקיים משמורת משותפת ולדאוג לכל מחוסרם של הילדים, למזון ולבוש, לחינוכם, להתפתחותם, לבריאותם, הסעות, בילויים, חוגים, קייטנות או לכל צורך אחר.
כך, משמורת ילדים משותפת היא הסדר שקובע כי לילדים יהיו שני הורים שחולקים זמני שהות במסגרתו גם האב וגם האם מבלים עם הילדים כדי לתת תוקף לגירושין בהסכמה כדי לתת תוקף לגירושין בהסכמה ושניהם שותפים מלאים בטיפולם ובגידולם.
זאת, בניגוד למודל המוכר של משמורת מלאה לאם ואב המקיים עם ילדיו זמני שהות (לשעבר "הסדרי ראיה").
על רקע ראיית טובת הילד, אין ספק שיש בהסכמי הורות משותפת יתרונות גדולים.
מחזקת את הדבר הנטייה הגוברת של בתי המשפט לענייני משפחה להעדיף את הערוץ הזה. המציאות מוכיחה שכך:
- פוחת ה"שימוש" בילדים ככלי של מי מהצדדים להפעיל לחץ על הצד השני בסעיפים של חלוקת רכוש או תשלומי מזונות בגיבוש הסכם גירושין.
- כשנשמרת בין ההורים המתגרשים תקשורת תקינה נשמרת טובת הילדים והיא אף מתחזקת.
- תהליך משמורת משותפת בהסכמה מקטין את מעורבות הילדים בסכסוך וכתוצאה, פוחתות הפגיעות הרגשיות והצלקות הנפשיות.
עורך דין למשמורת ילדים
ובהמשך ישיר לפסקת המשמורת המשותפת, הקטנת מעורבות הילדים בסכסוך והרצון להפחית את הפגיעה הרגשית/נפשית - כאן אני נכנסת לתמונה עם תרומה ייחודית:
נעים להכיר – עו"ד נוי יוספזון-בוסני - עורכת דין גירושין מנוסה בדיני משפחה בכלל ובהסכמי גירושין, יישום האחריות ההורית וקביעת זמני שהות (לשעבר "הסדרי ראיה") בפרט.
בנוסף להכשרתי המשפטית והתמחותי המקצועית אני מביאה איתי לניהול תיק הגירושין את הערך המוסף שלי כמדריכת הורים, יועצת זוגית ומגשרת משפחתית מוסמכת.
כל אלה תורמים תרומה עצומה להוצאת הקטינים משדה הקרבות, למתן כלים לתיווך ולהצגת המצב החדש לילדים באופן שישמור על נפשם הרכה ויאפשר להם המשך חיי שיגרה ככל שרק ניתן.
כמדריכת הורים מוסמכת אני יודעת לזהות את ה"שידורים" שמעידים על הקשיים איתם מתמודדים הילדים, להבין את טובתם ולצייד אותם (ואתכם ההורים) בכלים ישימים להתמודדות עם המצב הטעון רגשית אליו הם נקלעו שלא על פי בחירתם.
ואולי זה המקום לציין את העובדה המחקרית שבמרבית מקרי הגירושין, הילדים חשים שהם הגורם לקרע ולוקחים על עצמם את האשמה.
אשמה זו היא מעמסה נפשית כבדה מנשוא שסופה להיות לצלקת לכל החיים ואני, הפעם חובשת את הכובע האימהי, מרגישה שזו חובתי לעשות הכל כדי למנוע מהילדים צלקות ומכאובים.
משמורת מלאה
כשמה כן היא, במשמורת מלאה מקבל הורה אחד חזקה מלאה על הילדים בעוד להורה השני נקבעים זמני שהות בהם יפגוש את הילדים. במרבית המקרים ובמיוחד כשמדובר במשמורת ילדים בחזקת הגיל הרך האם היא זו שמקבלת את המשמורת המלאה.
ועדיין, אין זה כלל בחזקת "כזה ראה וקדש" וקיימים מקרים ומצבים בהם דווקא האב מקבל את המשמורת המלאה – הן משום שהגיע להסכמה על כך עם גרושתו, הן משום שהוא הוא המטפל המרכזי בילד, ובעיקר במקרים בהם מצליח האב להוכיח בפני בית המשפט לענייני משפחה שהאם אינה כשירה לטפל בילדים בגלל היותה אם מתעללת, מזניחה את ילדיה או מסיבות כמו התמכרות לסמים, אי שפיות וכדומה.
משמורת ילדים עד גיל 6
משמורת ילדים עד גיל 6 הינה כלל משפטי שקובע שבמקרה של אי הסכמה בין ההורים במסגרת הליך הגירושין שהם מקיימים, משמורת ילדים בחזקת הגיל הרך תופקד בידי האם בעוד לאב נפסקים זמני שהות (לשעבר “הסדרי ראיה”).
כמו לכל כלל גם למשמורת ילדים עד גיל 6 יש יוצאים מן הכלל. כך למשל הם כל אותם מקרים בהם האב מוכיח לבית המשפט שהאם מתעללת, מזניחה, מכורה לסמים, אינה שפויה בדעתה ועוד.
יחד עם זאת, ניתן לראות בשנים האחרונות שינוי כיוון ומגמה באופן בו מיישמים בתי המשפט את חזקת הגיל הרך.
כלומר, בראותם את טובת הילד פוסקים בתי המשפט פעמים רבות משמורת משותפת בילדים מתחת לגיל 6 גם ללא הצורך בהוכחת אי מסוגלות הורית של האם.
משמורת ילדים לאב
לכאורה פועלים במקרה של משמורת ילדים שני כוחות מנוגדים. באחד התפיסה הגורסת שנכון יותר לילדים להיות במשמורת מלאה של האם בעוד שהאב זכאי לזמן איכות עם הילדים במסגרת זמני שהות (לשעבר “הסדרי ראיה”).
במיוחד תופסים הדברים כשמדובר במשמורת ילדים עד גיל 6.
ואילו מנגד, עומד הכלל שמוביל את בתי המשפט והוא ראיית טובת הילד שיכולה להיות בניגוד גמור למשמורת מלאה בידי האם. אם כך ברור שטובת הילד היא המשפיע המרכזי בפסיקת משמורת ילדים לאב. כאשר מתברר לבית המשפט שהאם מזניחה או מתעללת בילדיה, סובלת מאי שפיות, התמכרות לסמים/אלכוהול או אינה עומדת במבחן מסוגלות הורית אחרת. אבל לא רק.
יש מקרים בהם דווקא האב הוא המטפל הראשי בילד, ולעיתים, גם קולם ובחירתם של הילדים יכולה להשפיע על החלטת בית המשפט.
זמני שהות ("הסדרי ראיה")
המונח המוכר לכולנו הסדרי ראיה קיבל "תיקון" וכיום נהוג לומר: זמני שהות, או הסדרי שהות. כך או אחרת, הסדרים אלה נועדו להעניק להורה, אשר אינו ההורה במשמורת מלאה את אפשרות (החשובה לו ולילדים עצמם) לשמור על קשר יציב, רציף, חם ואוהב עם ילדיו הקטינים. הסדרי השהות יכולים להיקבע בהסכמה בין ההורים, ובמידה ואין כזו, על ידי בחינת העניין בבית המשפט ועל פי פסיקתו.
ניתן לשנות חלוקת זמני שהות בהסכמה, ובהיעדר הסכמה, על ידי הגשת תביעה של ההורה המבקש לבית הדין לענייני משפחה לשינוי זמני השהות.
מזונות ילדים
ברור וטבעי שהורה חייב לדאוג לצרכי ילדיו ולשאת בהוצאות מחייתם.
על אחת כמה וכמה נכונים הדברים כאשר ההורים נמצאים בהליך גירושין.
הילדים עדיין כאן, עדיין צריך לכלכל אותם ולדאוג למחסורם.
כאשר ההורים אינם גרים יחד ישולמו בדרך כלל מזונות הילדים להורה שהילדים נמצאים במשמורת שלו.
הסכום יושפע בין היתר מזמני השהות ומרמת ההשתכרות של כל אחד מההורים.
גם אם ההורים מסכימים על גובה מזונות הילדים בכוחות עצמם, ההסכם צריך לקבל את אישור בית המשפט.
אין הסכמה?
יכול אחד ההורים להגיש תביעת מזונות ילדים בשם הקטינים כנגד ההורה השני.