

צו ירושה
צו ירושה

צו ירושה הינו צו משפטי שנועד להסדיר חלוקת רכושו של מנוח בשלושת המקרים הבאים:
-
המנוח לא ערך צוואה
-
צוואת המנוח נפסלה ע"י בית משפט ואין צוואה כשרה חלופית
-
כאשר חלק מרכוש של הנפטר לא נכלל בצוואתו.
חשוב להדגיש, צו ירושה קובע את זהות היורשים ומה החלק של כל אחד בעיזבון המנוח (לדוגמא: 1/3 מכלל העיזבון לכל ילד בהתאם לחוק הירושה). הבקשה לצו ירושה מוגשת לרשם הירושה ידנית או באופן מקוון. וכאן נכנסת חשיבות הפקדת הטיפול בהוצאת צו ירושה בידיו של עורך דין לענייני משפחה מנוסה בתחום דיני ירושה ללא צוואה. מיד סיפור מהחיים שימחיש את העניין אבל קודם, עוד מושג שנכון וחשוב להבהיר כבר עכשיו:
ההבדל בין צו קיום צוואה לצו ירושה
בעוד צו ירושה נועד לתת תוקף משפטי לחלוקת הרכוש בין היורשים במקרים של היעדר צוואה, צו קיום צוואה נועד לתת תוקף חוקי לצוואות קיימות ולאפשר את ביצוען על פי דרישת המצווה.
לכן, כל יורש צריך להגיש בקשה לרשם הירושה להוצאת צו קיום צוואה. כך בהינתן לצוואה תוקף חוקי יוכל היורש הרשום בה לקבל את החלק שנועד לו.
ועכשיו למקרה מהחיים שימחיש עד כמה חשוב להפקיד הליכים אלה בידי עורך דין מנוסה ומבין עניין בתחום הצוואות והירושות:
צו ירושה והידועה בציבור – המקרה מהחיים:

אחד האיומים הגדולים על אישור הבקשה לצו ירושה הם המקרים בהם מוגשת התנגדות למתן התוקף חוקי לצו. התנגדות יכולה להיות מוגשת לרשם הירושה ע"י אדם המציג צוואה שהמנוח הפקיד בידיו, ידועה בציבור שמתעוררת במפתיע וטוענת שמגיע לה את חלקה ברכוש על פי חוק הירושה מתוקף מעמדה כ"ידועה בציבור", ובמקרים בהם מתברר שלנפטר יש ילד נוסף מחוץ לנישואין.
והמקרה שהיה כך היה:
בעקבות מותו של פלוני שלא הותיר אחריו צוואה, הגשתי לרשם הירושה בקשה לצו ירושה. נפטר, שהיה אלמן הותיר אחריו שלושה ילדים כך שהחלוקה על פי חוק הירושה היתה מאד ברורה – 1/3, 1/3, 1/3 מסך העיזבון והרכוש לכל יורש.
הבקשה הופקדה ועפ"י הנדרש בחוק מיד יצא פרסום בעיתונות שמטרתו לאפשר לטוענים לחלק בירושה להגיש התנגדות לצו הירושה המבוקש. ואכן, אשה, הטוענת להיותה הידועה בציבור של מנוח הגישה התנגדות. על פי החוק, כאשר מוגשת התנגדות, מעביר הרשם את התיק לבית המשפט לענייני משפחה שם יתברר האם המתנגדת באמת היתה ידועה בציבור של המנוח והאם לפיכך מגיע לה מתוקף חוק הירושה חצי מעיזבונו.
כמובן שהיורשים החוקיים טענו שהאשה מעולם לא היתה הידועה בציבור של אביהם, טענה שעלתה בקנה אחד עם תוצאות החקירה הצולבת שערכתי לאשה:
-
האם היא והמנוח חיו באותו בית? התברר שהם חיו בבתים נפרדים!
-
הוצאתי העתקים של תשלום חשבונות ארנונה... חשמל... מים ומהר מאד התברר שכל אחד שילם את חשבונותיו
-
בהמשך החקירה הצולבת שערכתי לאשה שתבעה את חלקה שאלתי: האם היא והמנוח חגגוחגים כמו ראש השנה, פסח, יום כיפור יחד. גם כאן התברר שמנוח חגג עם משפחתו ולא איתה.
בסופו של יום בית המשפט לא הכיר באשה כ'ידועה בציבור' וקבע כי לא מגיע לה דבר והרכוש של המנוח חולק בין בניו ובנותיו של המנוח בהתאם לחוק הירושה ולצו הירושה שהוגש לרשם הירושה.
זה רק סיפור אחד קצר שממחיש את חשיבותו ותפקידו של עורך דין צוואות וירושות בתהליך: הן בגיבוש צו ירושה שיוכל לעמוד ולהתמודד עם מחלוקות עתיד או "היוצרות" טוענים נוספים והן לצורך ניהול ההתמודדות עצמה בטוענים חדשים או בצוואות מזוייפות שמוגשות לא פעם לבית המשפט לענייני משפחה.
האם כדאי להיוועץ עם עורך דין ירושות וצוואות?
לא רק להיוועץ. חשוב עוד יותר להפקיד את תהליך גיבוש צו הירושה והטיפול בהגשתו לרשם הירושות בידיו של עורך דין שתחום התמחותו ירושות וצוואות.
הסיפור מהחיים שהבאתי בפסקה הקודמת אמנם תואר בקצרה אבל די בכך כדי להמחיש את חשיבותו ותפקידו של עורך דין צוואות וירושות בתהליך: הוא זה שיוכל למלא את צו הצוואה באופן שמיטיב עם לקוחותיו, ובעיקר, הוא זה שידע להגיש את צו הצוואה ולהעניק לו גושפנקה משפטית ברת הגנה מפני 'טועני ירושה' עתידיים שאין להם מעמד יורש חוקי ומפני צוואות מזוייפות שמוגשות לא פעם לבית המשפט לענייני משפחה.
התנגדות למתן צו ירושה
בהמשך ישיר לתוכן שעסק עד כה בחשיבות בחירת עורך הדין המתאים לטיפול בהגשת צו ירושה מגיע נושא ההתנגדות למתן צו ירושה.
כפי שכבר אמרנו והדגמנו בסיפור מהחיים לכל צו ירושה יכולים לקום מתנגדים.
חלקם "מזוייפים" חלקם יכולים להיות כאלה שאכן מגיע להם חלק בירושה.
איך נודע להם שיש ירושה שמחפשת מתנגדים?
פשוט מאד: לאחר שמוגשת בקשה לצו ירושה מתפרסמת הודעה על כך בעיתונות.
כך קובע החוק וזאת כדי לאפשר לכל מי שמעוניין להביע התנגדות למתן צו הירושה אבל, על ההתנגדות לצוואה העתידית להיות מוגשת תוך 14 יום מיום פרסום המודעה, בתנאי שטרם ניתן צו הירושה ורק לאחר תשלום אגרה בסך 964 ₪.
ואם ניתן כבר הצו? עדיין יש אפשרות למתנגד להעלות את טיעוניו אבל...
צו ירושה בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה
מאחר וקיימות שתי ערכאות שעוסקות בדיני משפחה – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה – תמיד גם עולה השאלה: היכן עדיף להגיש בקשה לצו ירושה בבית הדין הרבני או בבית המשפט?
חשוב להבין: בית הדין הרבני מסתמך על עקרונות הדת וההלכה היהודית בעוד רשם הירושות מסתמך על עקרונות המשפט האזרחי. הבדלי גישות אלה עלולים לייצר באותו תיק שתי תוצאות שנות. אכן בפועל, רוב הבקשות לצו ירושה מופנות לרשם הירושות. ועדיין, יש מקרים רבים בהם בעלי העניין מבקשים שהסוגיה תטופל בבית הדין הרבני מסיבות דת או כל סיבה אחרת.
בקשה מוגשת לרשם הירושות וזאת בתנאי שכל המעורבים בתיק מסכימים להעברתו לבית הדין הרבני ולקבלת הכרעתו.
במקרים בהם רשם הירושות סבור שהבקשה הוגשה שלא בתום לב הוא עלול לסרב לבקשה.